בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי שעברו השתלת כליה תועדו תוצאות דומות לאחר-השתלה לאחר חמש שנים בהשוואה לאלו עם ואלו ללא יתר לחץ דם ריאתי לפני-השתלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pulmonary Circulation.
יתר לחץ דם ריאתי מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולים תחת דיאליזה ומלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב ניתוחים, כולל תמותה במקרים של ניתוח לא-לבבי, ללא תלות בתפקוד הכלייתי. פרופיל הסיכון הנ"ל עשוי להעיד כי חולים עם יתר לחץ דם ריאתי אינם מועמדים טובים להשתלת כליה. עם זאת, יש דיווחים לפיהם השבת נפח תקין מובילה לשיפור ביתר לחץ דם ריאתי ובתסמינים, ככל הנראה עקב תיקון עודף נפח כרוני.
החוקרים זיהו 350 חולים (גיל ממוצע של 51 שנים; 40% נשים) שעברו השתלת כליה יחידה בין 2010 ועד 2011. יתר לחץ דם ריאתי נקבע על-פי בדיקת אקו-לב לפני השתלה והחוקרים אספו נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות ומאגרי המושתלים בבית החולים. חמש שנים לאחר ההשתלה הושלמה הערכה של תוצאות הטיפול בחולים.
שליש מהחולים אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי.
לאחר חמש שנים מההשתלה, הסיכון לתמותה (13% לעומת 8.7%, p=0.02), הפרעה בתפקוד השתל (49% לעומת 29%, P<0.001) וכישלון שתל (14% לעומת 12%, p=0.07), היה גבוה יותר בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי, בהשוואה לחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי.
יתר לחץ דם ריאתי לפני-השתלה לווה בעליה של 43% בסיכון לכלל הסיבוכים לאחר תקנון לגיל בעת ההשתלה, מין זכר, היסטוריה של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות אוטואימוניות או מחלת ריאות, נוכחות יתר לחץ דם ריאתי, הפרעה בתפקוד סיסטולי או דיאסטולי של חדר שמאל, משך דיאליזה לפני השתלה והשתלת כליה קודמת (סיכון יחסי של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.189-1.724, p<0.001).
החוקרים מדווחים כי לא תועד קשר בין יתר לחץ דם ריאתי לפני-השתלה ובין הבדלים בהישרדות החולים חמש שנים לאחר-השתלה.
לסיכום, אין לפסול חולים עם יתר לחץ דם ריאתי מהשתלת כליה כאפשרות טיפול במקרים של מחלת כליות כרונית מתקדמת ואי-ספיקת כליות סופנית. התועלת של שיפור איכות ותוחלת החיים בעקבות השתלת כליה ככל הנראה עולה על העלייה הקלה בסיכון לכישלון השתל לאחר חמש שנים מההשתלה.
Pulmonary Circulation 2022
