בקרב מושתלי כליה שנדבקו בנגיף הקורונה, שיעורי דחיית שתל אקוטית נותרו נמוכים למרות הפחתת משטרי הטיפול לדיכוי חיסוני בקרב החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology.
בתחילת מגפת הקורונה, במושתלי כליה תועדו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לאלו שלא היו מושתלים, לכן בדומה לכל זיהום אחר במושתלים, הנטייה הייתה להפחית את מינון הטיפול לדיכוי חיסוני גם במקרים של הדבקה בקורונה. לאור זאת, החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות האימונולוגיות של COVID-19 במושתלי כליה על-פי הביטוי הגנטי של תאים לבנים בדם היקפי של חולים שנבדקו בנגיף בשלב הזיהום האקוטי (בתוך 4 שבועות) לעומת בשלב ההחלמה ארבעה שבועות מאוחר יותר.
מדגם המחקר כלל 64 חולים עם COVID-19 לאחר השתלת כליה, כולל 31 חולים עם זיהום אקוטי (בתוך 4 שבועות מהאבחנה) ו-33 חולים לאחר הזיהום האקוטי (מעל 4 שבועות מהאבחנה).
החוקרים זיהו ירידה משמעותית בביטוי חותמות הפעלה חיסונית בתיווך תאי T במושתלי כליה עם COVID-19, אשר היו בקורלציה עם חומרת המחלה. שינויים אלו חלפו לאחר האירוע האקוטי למרות השבת משטרי טיפול דיכוי חיסוני סטנדרטיים. מעניין לציין כי למרות ההפרעה בבקרת ציטוקינים במהלך מחלה חדה, לא תועדה קורלציה בין הביטוי של רנ”א שליח בטרנסקריפטום בדם ובין רמות חלבוני IL-6.
עליה בביטוי נויטרופילים ומסלולי מערכת חיסון טבעית, אך הפחתת מסלולי תאי T ומערכת חיסון נרכשת הייתה בלתי-תלויה בספירת לימפוציטים למרות הפחתת משטרי טיפול לדיכוי חיסוני.
החוקרים מצאו עוד כי ישנה חפיפה מסוימת של ממצאים אלו בקרב מטופלים לא-מושתלים שנדבקו בקורונה במחקר קודים, רמז לכך שהממצאים בדם היקפי מזוהים בכלל מקרי הדבק בנגיף הקורונה.
ממצאי המחקר מציעים כי למרות עליה ברמות ציטוקינים פרו-דלקתיים במקרים של זיהום חמור בנגיף הקורונה בקרב מושתלי כליה, הפעלת תאי מערכת חיסון נרכשת מדוכאת כאשר בודקים את המצב בדם היקפי.
העובדה כי החוקרים זיהו גם התאוששות של חותמת דיכוי חיסוני בדם היקפי ארבעה שבועות לאחר האבחנה – כאשר חודש הטיפול בתרופות לדחיית שתל במרבית החולים 0 מציעה כי הזיהום בקורונה בעצמו מעורר פגיעה מסוימת בתפקוד מערכת החיסון הנרכשת במהלך השלב האקוטי של המחלה.
J Am Soc Nephrol. Published online August 30, 2022
